"מלך בשר ודם שיוצא למלחמה על אויביו, מוציא חיילותיו להרוג וליהרג. ספק אוהב את חיילותיו ספק אינו אוהב את חיילותיו, ספק הם חשובים בעיניו ספק אינם חשובים בעיניו. ואפילו חשובים בעיניו חשובים הם כמתים, שכל היוצא למלחמה מלאך המות כרוך בעקיבו ומתלווה לו להרגו… ואין המלך מרגיש בחסרונו…

אבל מלכנו מלך מלכי המלכים… מתוך אהבתו שאוהב אותנו, ואנו מעטים, כל אחד ואחד מעמנו חשוב לפניו כלגיון שלם, לפי שאין לו הרבה להעמיד במקומנו. נפקד חס ושלום אחד מישראל – באה פחת בלגיונותיו של המלך ובאה תשות כח כביכול במלכותו יתברך, שהרי מלכותו חסרה לגיון אחד מלגיונותיו ונתמעטה חס ושלום גדולתו יתברך.

‎ לפיכך מתפללין אנו ואומרים אחר כל מת מישראל: יתגדל ויתקדש שמיה רבא. יגדל כח השם ולא יביא תשות כח לפניו יתברך, ויתקדש בעולמות שברא כרצונו… שאם מלכותו גלויה בעולם, שלום בעולם וברכה בעולם, ושירה בעולם, ותושבחות הרבה בעולם, ונחמה גדולה בעולם, וישראל קדושים אהובים בעולם, וגדולתו גדלה והולכת ומתרבה ואינה מתמעטת לעולם

 הקדיש נקרא במטרה לזכות את הנפטר ולהקפיד על זיכוך רוחני

לקריאת הקדיש יש תכלית מרובה, ואחת מהן היא העלאת נשמתו של הנפטר. זהו סוג של תיקון לנפטר. נאמר כי התפילה ובכלל קריאת הקדיש מסייעות לנפטר להתקדם בדרגת טהרת נשמתו וכך להתקדם בעולם הבא. על פי מסורת אבותינו חשיבות רבה לאמירת הקדיש ובעיקר על ידי בנו או בניו של הנפטר/ת